זיהום ויראלי לעיתים חבוי. ישנה ירידה של המערכת החיסונית "לרצפה".
מצב זה יכול להיגרם מכמה סיבות:
"עד כאן, מספיק" – הם הישגיים, כעסניים, שכבר חולים ועייפים מלחץ ממישהו מעליהם ו/או מאנשים משמעותיים להשיג מעל היכולת והתשוקה שלהם. זה יכול גם להיות רומנטי או יחסים שקשה לשאת עקב דרישות יתר. וזה כתוצאה מילדות במשפחה תלותית שהציבה אותם בתפקיד הורי מגיל צעיר.
"שרוף" (מותש) – הם מתמודדים עם משבר ללא פתרון וזאת בשילוב עם סיטואציה של "מעל לראש" שמובילה למועקה, שעמום, קהות, חוסר אכפתיות ודאגה לעצמם. זאת הרגשה ישנה ומוכרת ותוצר של משפחה שגידלה אותו כ"שפוי היחיד" ועכשיו זה הזמן לשינוי של ההנחות, סגנון חיים והתחייבות.
"לא מגיע לי" – הם מרגישים איכשהו בחסר של מה שצריך כדי "לעשות את זה", להצליח, שהם לא ראויים. וזה נובע מחסר, הזנחה, האשמה ו/או דחייה משלב מוקדם בחיים והם הגיעו למסקנה שזה כל מה שהם יכולים לצפות.
"מוקפים בלוקחים" – הם כועסים על כך שלא קיבלו את האהבה וההערכה המגיעה להם. הם לעולם ישקיעו בכמות עצומה של תרומה, מחוייבות ודאגה, הפוגשת תמיד עוד תביעה אך ללא הכרת תודה. הם באים מרקע משפחתי של נצלנות, שקיעה בעצמיות וחוסר הערכה, והם מושכים ב"ממלא מקום לתפקיד המנוצל".
הטיפול במצב זה יכלול זיהוי ונטרול הגורמים והתייחסות לוירוס באמצעות שני כלי טיפול נוספים, שתוך שבוע עם כמה טיפולים יאזנו את מערכת החיסון.
מקרה לדוגמא:
דודו (שם בדוי) היה חייל משוחרר שחלה במחלת הנשיקה שנה לפני שהגיע אלי, עוד בתקופת הצבא בה שירת ביחידה של מסתערבים. כעת, לאחר טיול של אחרי צבא בחו"ל, חזר עם אותם תסמינים והוא לא מסוגל לתפקד – חום גבוה, תשישות ותחושות רגשיות לא חיוביות לגבי מצבו. לאחר שזיהינו בוודאות שאכן מדובר בוירוס, קיבל שלושה טיפולים בתוך שבוע אחד יחד עם תרסיס מיוחד, ולאחר שבוע יצא לחלוטין מכל התסמינים, וכל זאת ללא דיקור. כשפגשתי בו במקרה כמה שבועות אחרי שאלתי אותו איך הוא מרגיש, ותשובתו הייתה "אנרגיה אש" כשהוא מחייך.