פיברומיאלגיה

אישה מרגישה מותשתלעיתים מבלבלים בין מחלת הנשיקה לפיברומיאלגיה, שהיא אוסף של תסמינים אופייני יותר אצל נשים (כ90%), הכוללים כאבים בכל הגוף, ולפעמים באזורים מסוימים בגוף כאב יותר דומיננטי או תחושת שריפה, עייפות גדולה יחד עם חרדה/ דיכאון. ואכן יש דברים די מקבילים, אך זהו מצב שונה באופן הטיפול ובאורכו. בין מצב זה לתשישות כרונית יש גם דמיון רב בחלק מן הסיבות.

הסיבות האפשריות להתפרצות פיברומיאלגיה:

"תשושה" – הן דוחפות מעבר לגבולות היכולת והן מונעות מאימה ופחד שהן לא מספיק טובות, מה שמוביל לתגובת מותשות. הן מרוקנות את כל התמיכה הפנימית (אנרגית הכליות) ואז "וירוס הסטרס" תופס אותן. הן "עובדות על ריק", עקב הצפה, התשה וחסר. הן תוצר של גידול וחינוך לפרפקציוניזם.

"חוסר אמון עצמי" – יש להן קושי עצום בניהול והוצאה לפועל של דברים, שילוב רעיונות של מה שרצוי שיושג יחד עם התוצאות הריאליות שהן משיגות, והתמודדות עם הרגשות ונושאים הקשורים בהצלחה. בקושי יש להן חוש של מסוגלות ובטחון, ויש להן בעיה משמעותית עם תנועה, גמישות ופעילות. הן צריכות להיות מעוכבות בצורה קיצונית וזהירות בכל מה שיעשו או שישותקו ללא יכולת לזוז ולפעול. הן תוצר של חוסר אמון עצמי אינטנסיבי באווירה של "לשמור אותן סביב נחלת הבית הישן", שתכנתו אותן להיות סופר-מצליחות (עבור המשפחה בלבד), ואחרת יכשלו.

"משתופף בבונקר" – הן מתנגדות לחוויות חדשות ומסרבות להתקדם בחיים. זיכרונות מטרידים צפים ועולים והן חייבות להתעמת עם נושאים שהרבה זמן נדחו. יש כאן גם אשמה עצמית והענשה עצמית וחיפוש כפרה או אמונה בשעבוד ותחושת קורבנות. בכל מקרה הן תרגשנה רגשות עמוקים של פרידה וחטא שנוצר מגדילה בהשראת אשמה מאסיבית על ידי המשפחה על מי שהן, מה שהן צריכות, וכל מה שעבר במשפחה.

הטיפול בסינדרום פיברומיאלגיה הינו ממושך וחשיבות האינטנסיביות שלו קריטית להצלחת הטיפול, כיון שהגוף זקוק לשיקום אחרי דלדול כוחות שלרוב הינו ממושך. רוב שיטות הטיפול מדברות על הקלה ולא על ריפוי, כיון שישנו דפוס עמוק שנראה כאילו זה חלק מהחיים, אבל הניסיון שלי מוכיח שאפשר להגיע לשחרור מלא מהתסמינים. אמנם לא כל אחת מוכנה לתהליך כזה אחרי שניסתה והתאכזבה מטיפולים שלא צלחו, לכן חשוב לבדוק לפני מה הטיפול מציע ולאן ניתן להגיע איתו. יש פרמטרים מסויימים שניתן לבדוק דרכם את ההיתכנות לשחרור מלא או רק להקלה, כמו מחלות רקע ומספר השנים מאז ההתפרצות, חתך סוציואקונומי ומאפייני אישיות.

השארת תגובה